כל הזכויות שמורות לפנינה רייפמן - אימון אישי, אימון לזוגיות the garden of coaching - סדנא בקסריה
 
 
 
 
 

ימי עיון לכיתות י´-י˝ב

תוכנית לכיתות י' יום עיון בנושא: ערכים ואידיאולוגיה בגרמניה הנאצית

"איפה היית אדם"

"מעל הכל אני מחייב את הנהגת האומה וההולכים אחריה בשמירה מדוקדקת על חוקי הגזע ובהתנגדות חסרת רחמים למרעילי כל העמים - היהדות הבינלאומית."
מתוך: צוואתו של אדולף היטלר
בצוואתו מצווה היטלר על ההולכים אחריו להמשיך את דרכו, להמשיך ולדבוק באידיאולוגיה הנאצית ולהביאה לשיאים חדשים.
תחילת המאה ה-20 התאפיינה בצמיחת משטרים טוטליטריים שהתבססו על אידיאולוגיה המייצגת השקפת עולם כוללת ומוחלטת. הקומוניזם, הפשיזם והנאציזם היו משטרים טוטליטריים שהתבססו על אידיאולוגיה רשמית אחת שחותרת להגשים חזון של חברה ומדינה מושלמת המחייבת את כל בני החברה להזדהות עמה. הנאצים לא המציאו את תורת הגזע ואת האנטישמיות, ולא היו הראשונים שנעזרו בתורה זו.
תורת הגזע והאנטישמיות כפי שגובשו ע"י הנאצים הפכו לאחר עליית הנאצים לשלטון, לאידיאולוגיה הרשמית של המדינה ולפיהן בנו את המשטר הנאצי.
לאחר ביסוס המשטר בגרמניה ובאוסטריה, יצאו הנאצים למלחמה, כדי להרחיב את מימוש האידיאולוגיה, כדי לסלול את הדרך לבניית סדר עולמי חדש שיבטא אידיאולוגיה זו.
ביום עיון זה נעסוק בצד האחר, אותו צד אשר בא וביצע את הדבר הנורא הזה שהיום אנו קוראים לו "שואה" נבדוק מי היו האנשים הללו, מהי האידיאולוגיה שהנחתה אותם. ננסה לבדוק מה בין אידיאולוגיה,ערכים, מוסר ונורמה - מושגים אשר בעשורים האחרונים נישאים בחלל התרבותי שלנו בהקשרים שונים ומשונים. ננסה לבדוק היכן היו מקומם אז באותה תקופה חשוכה וכיצד עלינו להתייחס אליהם היום.
כמובן שאנחנו אוהבים להיות אנשים ערכיים, עם אמות-מידה ערכיות והתנהגות ערכית, אנחנו מדברים על נורמות תקינות לעומת מושחתות. אבל -על מה אנחנו בעצם מדברים? האומנם ערכים, מוסר ונורמה הם היינו-הך?
יום עיון זה מעתיק את מוקדו של הדיון ממוסדות ומבנים מופשטים ומחזירו אל האנשים בשר ודם שביצעו את הפשעים ואל האוכלוסייה שמקרבה יצאו הגברים והנשים הללו. הוא מכיר באופיין האישי ובאנושיותן של הנפשות הפועלות, בכך שהיו אנשים שחונכו באמונות ובערכים אשר שימשו אותם, שעה שבחנו את מדיניותו של המשטר והחליטו כיצד לנהוג כבודדים ובקבוצה.
לסיום היום נעסוק בהשלכות של האידיאולוגיה הנאצית היום בעולם, נדבר על הכחשת השואה ודרכי ההתמודדות עימה.
מטרות היום:
  • ללמוד ולהכיר את האידיאולוגיה הנאצית על כל המשתמע ממנה.
  • להציג בפני התלמידים פס זמן הסוקר את התפתחות האידיאולוגיה מסוף מלחמת העולם הראשונה דרך עליית היטלר לשלטון, השמדה בפועל ועד לסיום המלחמה.
  • להכיר לתלמידים את מבצעי הרצח תוך שימוש בתעודות היסטוריות, אמצעים ויזואליים, מפות ועוד.
  • לעודד את התלמידים להתמודד עם שאלות עכשוויות הנובעות מההיסטוריה.
  • להפגיש את התלמידים עם ממשיכי דרכו של היטלר ועם דרכי ההתמודדות עם תופעת הכחשת השואה.
  • להפגיש את התלמידים עם ניצול שואה אשר יספר בפניהם את סיפורו האישי ויעניק להם מתובנותיו.
 
מטרות היום:
  • ללמוד ולהכיר את האידיאולוגיה הנאצית על כל המשתמע ממנה.
  • להציג בפני התלמידים פס זמן הסוקר את התפתחות האידיאולוגיה מסוף מלחמת העולם הראשונה דרך עליית היטלר לשלטון, השמדה בפועל ועד לסיום המלחמה.
  • להכיר לתלמידים את מבצעי הרצח תוך שימוש בתעודות היסטוריות, אמצעים ויזואליים, מפות ועוד.
  • לעודד את התלמידים להתמודד עם שאלות עכשוויות הנובעות מההיסטוריה.
  • להפגיש את התלמידים עם ממשיכי דרכו של היטלר ועם דרכי ההתמודדות עם תופעת הכחשת השואה.
  • להפגיש את התלמידים עם ניצול שואה אשר יספר בפניהם את סיפורו האישי ויעניק להם מתובנותיו.
 
 
תוכנית לכיתות י"א
יום עיון בנושא: קיום והנהגה יהודית בשואה

"קהילה במבחן"

"המלחמה שינתה את חיי היהודים בערי פולין במהירות רבה, יום אחד לא דמה למשנהו, והתמונות התחלפו במהירות של סרט קולנוע. כגן עדן נראים ימי הגטו בעיני יהודי ורשאי הכלוא בד' אמות ה"שופ" שלו - והזמנים שלפני הגטו הם ממש אידיליה. כל חודש נשא בחובו שינויים מעמיקים ששינו את החיים היהודיים מן היסוד." רינגלבלום, כתבים אחרונים.
כבר בזמן המלחמה הבחין רינגלבלום בשינויים שחלו בדפוסי החיים היהודיים בתקופת הכיבוש וברבגוניות שלהם. גרוש היהודים לגטאות לווה בפיקוח גרמני הדוק ובהגבלות קשות שצמצמו ולעיתים הרסו את יכולת הקיום היום-יומית של הפרט והקהילה. עם זאת הגרמנים פחות התעניינו במתרחש בחברה היהודית פנימה וכך יכלו היהודים לפתח לעצמם מסגרות חברתיות ותרבותיות שונות שעיצבו את חייהם בתקופת הגטאות.
לכל הגטאות ישנם היבטים רבים משותפים ברובד הכלל: הניתוק, קיומם של היודנראט ומוסדות הגטו, מאבק קיומי מתמשך, הצפיפות, המחלות, הרעב הנורא, האיום המתמיד בחיסול טוטלי ועוד.
וכמובן ברובד הפרט: הדאגה למשפחה, לגורלך האישי, מחשבות ההישרדות הרודפות אותך, חוסר האונים, השינויים במשפחה ועוד ועוד.
הזעזועים שהכו במסגרת המשפחתית התרחשו במהלך ובמקביל להתפתחויות במדיניות הגזעית הנאצית ומשתמעים בעיקר בשינויים בחלוקת התפקידים במשפחה ובחלוקת הכוח והמנהיגות בתוכה בין נשים לגברים, בין הורים לילדים.
במקביל יש לזכור שלכל גטו יש גם סיפור ייחודי משלו, כל גטו ותנאיו ועולמו הפנימי. גם בתוך הגטו ניכרים הבדלים רבים במצבם הקיומי של יהודים שונים ובמצבם הנפשי והתודעתי.
מערכת החוק והמינהל שהנהיגו הגרמנים בשטחי הכיבוש שמה ללעג את העקרונות הבסיסיים ביותר של התנהגות כלפי אוכלוסייה אזרחית בארץ כבושה, ובטח ובטח יחסם כלפי היהודים בשטחים הכבושים. בד בבד עם הכיבוש והקמת הגטאות מורים הנאצים על הקמת מועצות זקנים יהודיות אשר תפקידן יהיה לנהל את חיי הקהילה בגטו בכפוף לפקודות הגרמנים כמובן.
מועצות אלו מצאו את עצמן מהלכות על חבל דק מאוד לנהל חיי קהילה תקינים לפי אמונתם ודרכם ולמלא את פקודות הגרמנים הינם דברים המנוגדים בתכלית הניגוד.
יום עיון זה יעסוק בחיי היהודים בגטאות, יבדוק כיצד מצליחים היהודים כיחידים לשרוד פרק זמן כל כך ארוך בגטאות הקשיים בהם הם נתקלים ודרכי ההתמודדות שלהם. כמו כן נבדוק כיצד היודנראטים עושים זאת במקביל, בגדול. נתעמת עם הדילמות העוברות עליהם ונבדוק מה הקו המנחה אותם. אם יש כזה.
לסיום היום נעסוק ביחס הישוב היהודי בישראל למתרחש באירופה בזמן המלחמה, בסיומה ולאחר קום מדינת ישראל.
מטרות:

  • ללמוד על חיי היהודים בגטאות בזמן מלחמת העולם השנייה.
  • להציג לתלמידים את הגטאות הגדולים, על בעיותיהם, מנהיגיהם וגורלם
  • להכיר לתלמידים טקסטים היסטוריים, ספרותיים ותמונות מחיי הגטו.
  • לעודד את התלמידים להתמודד עם דילמות מחיי היהודים בתקופת הגטאות בכדי להבין ולהפנים את שעבר עליהם.
  • להפגיש את התלמידים עם ניצול שואה אשר יספר לתלמידים את סיפורו האישי ויעניק להם מתובנותיו.
  • לבחון עם התלמידים את יחסו של הישוב היהודי בארץ בתקופה השואה ולאחריה ולהבין את מורכבות הנושא.
תוכנית לכיתות י"בנושא יום העיון ויחידת הפתיחה: זיכרון השואה בחברה הישראלית

"מעגל הזיכרון"

כבר בזמן המלחמה הבחין רינגלבלום בשינויים שחלו בדפוסי החיים היהודיים בתקופת הכיבוש וברבגוניות שלהם. גרוש היהודים לגטאות לווה בפיקוח גרמני הדוק ובהגבלות קשות שצמצמו ולעיתים הרסו את יכולת הקיום היום-יומית של הפרט והקהילה. עם זאת הגרמנים פחות התעניינו במתרחש בחברה היהודית פנימה וכך יכלו היהודים לפתח לעצמם מסגרות חברתיות ותרבותיות שונות שעיצבו את חייהם בתקופת הגטאות.
לכל הגטאות ישנם היבטים רבים משותפים ברובד הכלל: הניתוק, קיומם של היודנראט ומוסדות הגטו, מאבק קיומי מתמשך, הצפיפות, המחלות, הרעב הנורא, האיום המתמיד בחיסול טוטלי ועוד.
וכמובן ברובד הפרט: הדאגה למשפחה, לגורלך האישי, מחשבות ההישרדות הרודפות אותך, חוסר האונים, השינויים במשפחה ועוד ועוד.
הזעזועים שהכו במסגרת המשפחתית התרחשו במהלך ובמקביל להתפתחויות במדיניות הגזעית הנאצית ומשתמעים בעיקר בשינויים בחלוקת התפקידים במשפחה ובחלוקת הכוח והמנהיגות בתוכה בין נשים לגברים, בין הורים לילדים.
במקביל יש לזכור שלכל גטו יש גם סיפור ייחודי משלו, כל גטו ותנאיו ועולמו הפנימי. גם בתוך הגטו ניכרים הבדלים רבים במצבם הקיומי של יהודים שונים ובמצבם הנפשי והתודעתי.
מערכת החוק והמינהל שהנהיגו הגרמנים בשטחי הכיבוש שמה ללעג את העקרונות הבסיסיים ביותר של התנהגות כלפי אוכלוסייה אזרחית בארץ כבושה, ובטח ובטח יחסם כלפי היהודים בשטחים הכבושים. בד בבד עם הכיבוש והקמת הגטאות מורים הנאצים על הקמת מועצות זקנים יהודיות אשר תפקידן יהיה לנהל את חיי הקהילה בגטו בכפוף לפקודות הגרמנים כמובן.
מועצות אלו מצאו את עצמן מהלכות על חבל דק מאוד לנהל חיי קהילה תקינים לפי אמונתם ודרכם ולמלא את פקודות הגרמנים הינם דברים המנוגדים בתכלית הניגוד.
יום עיון זה יעסוק בחיי היהודים בגטאות, יבדוק כיצד מצליחים היהודים כיחידים לשרוד פרק זמן כל כך ארוך בגטאות הקשיים בהם הם נתקלים ודרכי ההתמודדות שלהם. כמו כן נבדוק כיצד היודנראטים עושים זאת במקביל, בגדול. נתעמת עם הדילמות העוברות עליהם ונבדוק מה הקו המנחה אותם. אם יש כזה.
לסיום היום נעסוק ביחס הישוב היהודי בישראל למתרחש באירופה בזמן המלחמה, בסיומה ולאחר קום מדינת ישראל.
עלינו להגיע להכרה, שהשואה איננה האובססיה של שארית הפליטה [...] אלא חלק מהזיכרון הקיבוצי הארוך של עם ישראל, ומקומה של השואה הוא בתודעה ההיסטורית של כל דור יהודי באשר הוא.
אבא קובנר
בתקופת השואה רבו אנשי רוח, פעילים בציבור היהודי וסתם אנשים שחשו עצמם אחראים לשימור הזיכרון הלאומי בדבר גורל יהודי אירופה תחת שלטון הכיבוש הנאצי. הם קיוו שהחומרים שהם יוצרים, שומרים ומעבדים ישקפו את מציאות חייהם לאשורה, ושהדורות הבאים יוכלו להיעזר בהם כדי לשחזר את המציאות. שיחזור זה מטרתו לזכור ולהנציח את הנספים ואת החיים היהודיים הציבוריים שהושמדו.
יותר משבעים שנה עברו מאז התבצעה השואה והזיכרון עדיין מעצב את חיינו. השואה תמיד פה, מכתיבה את השפה, את השקפת העולם הפרטית והציבורית. אין לנו דרך להתנתק ממנה. "השואה היא בדם שלנו".
זיכרון השואה בישראל הוא הדרך שבה מוצאת השואה את ביטויה בשיח החברתי והתרבותי במדינת ישראל. הכוונה היא בראש ובראשונה להנצחה, אך גם לביטוייה השונים של השואה ולמקומה באתוס הישראלי. בחינת מקומה של השואה בזיכרון הציבורי הישראלי משלבת דיונים היסטוריים,סוציולוגיים, אנתרופולוגיים ותרבותיים. לאופיו של זיכרון השואה השלכה חשובה גם לסוגיותתיאולוגיות, כמו אמונה בשואה ועוד.
עם חלוף השנים, נראה שזיכרון השואה מקבל משמעויות חדשות, וששאלות שאולי פעם לא העזנו לשאול עולות וצפות, שאלות על הזיכרון והשכחה, על תפקידו של הזיכרון בעיצוב ההווה, על החיים והזהות עם הזיכרון ועוד.
מטרות:
  • להציג לתלמידים את נושא זיכרון השואה בישראל ובעולם.
  • לבחון עם התלמידים את זיכרון השואה בארץ עם קום המדינה ועד היום ולהבין את מורכבות הנושא.
  • להעלות שאלות אקטואליות על תפקידנו בנושא זיכרון השואה
  • להכיר לתלמידים פרויקטים בישראל העוסקים בזיכרון.
  • להפגיש את התלמידים עם ניצול שואה שיספר את סיפורו האישי ויעניק לתלמידים מתובנותיו בכל הקשור לנושא זיכרון השואה.
מהלך הפעילות:
פתיחה
סרט – המיליון השביעי
יחידת דיון – מעגל הזיכרון
עדות אישית – ניצול שואה
יחידת סיום – הישוב היהודי והשואהמגוון נושאים לבחירה על תופעות, לקחים ומשמעויות השואה לדורנו:- הכחשת השואה- נשים בשואה- השתקפות השואה באמנות ובתרבות הישראלית- שוויץ, שאלת הנייטרליות- הוויכוח ההיסטורי על פעולות היודנראט- סקוקי, ניאו-נאצים בימינו- חסידי אומות העולם - סקירה
 
מהלך הפעילות:

פתיחהסרט - מרדכי חיים רומקובסקי וגטו לודז.יחידת דיון - קיום יהודי בגטאותעדות אישית - ניצול שואהיחידת סיום - הישוב היהודי והשואה.

נושאי העשרה לבחירה:

- מרי ומרידות בגטאות ובמחנות ההשמדה- משמעות החיים בשואה- דילמות והתייחסויות שונות מגיא ההריגה- גטו וילנה- ועידת ואנזה- היהודי המאמין בשואה- ילדים מוסתרים בשואה- עמידה ומרידה יהודית בשואה