"הגדת הפסח" נכתבה ע"י טובי טרקלטאוב שנולדה בעיר מונקטאש שבהרי הקרפטים, עם הכיבוש נשלחה לאושוויץ ומשם הועברה למחנה "לנצינג" (מחנה בת של "מאוטהוזן")שבאוסטריה.
לקראת סיום המלחמה באמצע שנת 1944 הגיעו למחנה מאוטהואזן כ- 6,000 יהודים שעברו את הסלקציה ב"אושוויץ". אליהם הצטרפו 4,600 יהודים ממחנה "פלשוב" ויחדיו הם הועסקו בעבודת פרך, בכריית מנהרות למפעלי תעשיית הנשק.
העבודה התנהלה בשלוש משמרות, בקצב מזורז מאוד, כשכל יום נופלים ומתים עשרות ואף מאות מהם. מדי חודש השלימו הגרמנים את מספר העובדים בעזרת משלוחים חדשים שהגיעו.
מחנה הבת של מאוטהואזן - "לנצינג" שהוקם ב-3.11.41 ושימש כמחנה נשים, היו בו כ-565 אסירות שחיו בתנאים קשים ומחפירים. במחנה זה שהתה טובי טרקלטאוב גם בפסח 1945 ורגע לפני השחרור ובתנאים לא תנאים כתבה את ההגדה של פסח שהיא מכנה אותה "הגדת השואה".
טובי מסרה את ההגדה לחברתה עליזה קליין, שעלתה לארץ לאחר המלחמה. בשנות ה- 80 עברה עליזה קליין ניתוח קשה ועל כן הפקידה את ההגדה במכוננו.
ההגדה מכילה 5 עמודים בגודל ממוצע של קופסת גפרורים. לדברי עליזה קליין, דף הכריכה נעשה מסמרטוט כחול, שעליו רקמה טובי את מפת ארץ ישראל והמילה ציון בצידה הימני העליון של הכריכה. את חוטי הרקמה פרמה טובי משמלתה. דפי הנייר שעליהם נכתבה ההגדה עשויים מנייר טואלט או מנייר ישן נושן. | 
 "''הגדה של פסח'' נכתבה ע''י טובי טרקלטאוב במחנה ''לנצינג''")
)
