דף הבית
מי אנחנו?
מידע כללי
אלבום תמונות
קישורים
צור קשר
 
ימי עיון לתלמידים
הכנת משלחות הנוער לפולין
˝מסע אחר˝ לתלמידי בתי˝ס תיכוניים
קורסים והשתלמויות מורים
נוער נאמן זכרון השואה
פרסומי המכון
עדויות
ארועים וערבי עיון
פורום זיכרון השואה
טקסים לבתי-ספר
ספריה
מוצגים
הגדת פסח
טקסים
סרטונים
על ציר הזמן
טפסים להורדה
 
קורס לציבור הרחב
קורס לציבור הרחב
"איך אספר לילד? השואה והוראתה בגיל הצעיר". השתלמות בת 56 שעות, מוכרת לגמול השתלמות עם ציון.
 
קורס לציבור הרחב
קורס לציבור הרחב
סוגיות היסטוריות בשואה ותמורות בעם היהודי בעקבותיה השתלמות בת 112 שעות המוכרות לגמול השתלמות.
 
אירועי שבוע הזיכרון לשואה ולגבורה - 50 שנה למשפט אייכמן
אירועי שבוע הזיכרון לשואה ולגבורה - 50 שנה למשפט אייכמן
 
דף הבית
מוצגים

הגדת פסח

"הגדת פסח" - "הגדת השואה"

''הגדה של פסח'' נכתבה ע''י טובי טרקלטאוב במחנה ''לנצינג''
''הגדה של פסח'' נכתבה ע''י טובי טרקלטאוב במחנה ''לנצינג''

"הגדת הפסח" נכתבה ע"י טובי טרקלטאוב שנולדה בעיר מונקטאש שבהרי הקרפטים, עם הכיבוש נשלחה לאושוויץ ומשם הועברה למחנה "לנצינג" (מחנה בת של "מאוטהוזן")שבאוסטריה.

לקראת סיום המלחמה באמצע שנת 1944 הגיעו למחנה מאוטהואזן כ- 6,000 יהודים שעברו את הסלקציה ב"אושוויץ". אליהם הצטרפו 4,600 יהודים ממחנה "פלשוב" ויחדיו הם הועסקו בעבודת פרך, בכריית מנהרות למפעלי תעשיית הנשק.

העבודה התנהלה בשלוש משמרות, בקצב מזורז מאוד, כשכל יום נופלים ומתים עשרות ואף מאות מהם. מדי חודש השלימו הגרמנים את מספר העובדים בעזרת משלוחים חדשים שהגיעו.

מחנה הבת של מאוטהואזן - "לנצינג" שהוקם ב-3.11.41 ושימש כמחנה נשים, היו בו כ-565 אסירות שחיו בתנאים קשים ומחפירים. במחנה זה שהתה טובי טרקלטאוב גם בפסח 1945 ורגע לפני השחרור ובתנאים לא תנאים כתבה את ההגדה של פסח שהיא מכנה אותה "הגדת השואה".

טובי מסרה את ההגדה לחברתה עליזה קליין, שעלתה לארץ לאחר המלחמה. בשנות ה- 80 עברה עליזה קליין ניתוח קשה ועל כן הפקידה את ההגדה במכוננו.

ההגדה מכילה 5 עמודים בגודל ממוצע של קופסת גפרורים. לדברי עליזה קליין, דף הכריכה נעשה מסמרטוט כחול, שעליו רקמה טובי את מפת ארץ ישראל והמילה ציון בצידה הימני העליון של הכריכה. את חוטי הרקמה פרמה טובי משמלתה. דפי הנייר שעליהם נכתבה ההגדה עשויים מנייר טואלט או מנייר ישן נושן.

עליזה מספרת שטובי ואחיותיה הכירו היטב את לוח השנה העברי, הן היו דתיות וחשוב היה להן מאוד לשמור על השבתות והחגים למרות ואולי אף בגלל התנאים הקשים ששררו במחנה. לכן ידעה טובי לציין את 5705 לבריאת העולם ב"הגדה" שכתבה.

"אנחנו רוצים לחגג" כותבת טובי ב"הגדה", אבל לא ניתן לה לקיים את חג הפסח כהלכתו.

טובי מסיימת את ההגדה הקצרה בתפילה ציבורית: ואם ה' גאל את אבותינו ממצרים יציל גם אותנו מעבדותנו המרה וישיבינו לארץ אבותינו".

מסמך זה מבטא בשיא התמציתיות את עיקר הגדת פסח, יש בו את זיכרון יציאת מצרים, יום שבו נהפכנו לעם, יום שבו קיבלנו את החירות הלאומית והזהות היהודית.

דף הביתהדפסהמפת האתר