כל הזכויות שמורות לפנינה רייפמן - אימון אישי, אימון לזוגיות the garden of coaching - מאמנים
 
 
 
 
 

איינזצגרופן

"איינזצגרופן" - רצח יהודי ברית המועצות

ערב פלישת הנאצים לברה"מ ישבו בה למעלה מחמישה מליון יהודים. 3 מליון חיו ברוסיה בין שתי מלחמות העולם, קרוב ל- 2 מליון סופחו לרוסיה לאחר פלישתה לפולין (בהתאם לחוזה מולוטוב- ריבנטרופ) וכ- 300 אלף פליטים יהודים שנמלטו לרוסיה מאזור הגנרל-גוברנמן. רוב היהודים התגוררו במערב רוסיה, בארצות הבלטיות, אוקראינה ובילורוסיה, בצפיפות רבה, דבר שהקל על הגרמנים ללכוד
אותם לאחר שפלשו אליה ב"מבצע ברברוסה"."מבצע ברברוסה": ביוני 1941 פלשו 3 מליון חיילים גרמנים לברה"מ, ובכך החל שלב חשוב במלה"ע. הם נעו במהירות מבלי שהצבא האדום יכל לעצרם. הצבא
הרוסי נסוג וכל מערב רוסיה נפלו בידי הגרמנים. משמעויות הכיבוש:
-כל היהודים שהתגוררו באזור זה היו בסכנת השמדה.
-כעת הגרמנים נלחמים נגד הקומוניזם.
-השמדת תת-האדם ושעבוד עמי מזרח אירופה.

יחידות "עוצבות המבצע" (איינזצגרופן) בפעולה
1. הוראת גרינג להיידריך- בעיצומו של "מבצע ברברוסה" הורה גרינג להיידריך, שהיה ראש משטרת הביטחון, לנקוט באמצעים ארגוניים וכלכליים כדי למצוא פתרונות לבעיה היהודית. כאן מופיע בפעם
הראשונה "הפתרון הסופי" ולא "המטרה הסופית" כמו באיגרת הבזק. כעת ניתן אישור להשמדת יהודי רוסיה, במבצע ארגוני ומעשי.
2. האיינזצגרופן- קבלו את תפקיד הרצח ההמוני של היהודים. הן היו 4 יחידות אשר קבלו את ההוראה "להוציא להורג את כל הפוליטיקאים הקומוניסטים, תומכיהם, החברים במפלגה ואת היהודים להורג".
3. ההוצאות להורג- יהודי ברה"מ הוצאו להורג בשלוש דרכים:
I. הגרמנים הקימו גטאות ובראשם יודנראטים ותוך זמן קצר החלו לשלוח מהם יהודים להורג. רוב הגטאות חוסלו תוך מספר חודשים.
II. כאשר הגרמנים כבשו עיירה או ישוב קטן הם רכזו את היהודים במקום קרוב והוציאו את כולם להורג.
III. היו מקומות שבהם הקימו הגרמנים ועד יהודי מקומי. היהודים נצטוו, באיום של עונש מוות, להירשם אצל הוועד ולהישלח למחנות עבודה. למעשה, הם הובלו לתעלות שנועדו לבלום תנועות של טנקים, ולחפירות ולבורות שנחפרו על ידי היהודים עצמם. ליד הבורות הם נצטוו להתפשט, לרוץ עירומים
אל שפת הבור ושם הם נורו על ידי הגרמנים.
הרציחות באזור פולין:
לאחר פלישת ברה"מ לפולין, בעקבות חוזה מולוטוב ריבנטרופ, היא סיפחה 2 מיליון יהודים. באזורים אלו, שנכבשו על יד הנאצים לאחר שפלשו לברה"מ, הקימו הגרמנים גטאות והחלו בהשמדתם. לדוגמא: גטו רובנו הוקם בנובמבר 1941, התושבים נרשמו בוועד לעבודה (כמו בסעיף 3ג לעיל) ונשלחו לבורות המוות.
הגטו חוסל סופית ב- 1942. יהודי העיירה קוריץ הוצאו להורג חודש לאחר שהעיירה נכבשה על ידי הנאצים. גטו ביאליסטוק הוא היחידי שהחזיק מעמד, כי אנשי היודנראט האמינו שכל עוד הוא יספק עבודה לנאצים הוא ישרוד.
הרציחות בארצות הבלטיות:
הארצות הבלטיות: ליטא, לטביה ואסטוניה סופחו לברה"מ ב- 1940. כשפלשו הגרמנים לברה"מ רק מעטים מיהודי ליטא הצליחו להימלט, כך שרוב היהודים נתפשו. גם הליטאים שתפו פעולה עם הנאצים, ערכו פרעות ביהודים ואף השמידו רבים מהם. הגרמנים הקימו בליטא 4 גטאות כמו: קובנה ווילנה.
גטו קובנה הוקם מיד לאחר הכיבוש הגרמני ועוד לפני שהנאצים החלו ברצח עשו זאת הליטאים. הם הובילו את היהודים למצודה שהקיפה את קובנה וכונתה "פורט התשיעי" ושם רצחו אותם. כ- 50 אלף יהודים נרצחו שם. גטו קובנה חוסל סופית ב- 1944 והנאצים שרפו את כל הגופות שהיו באזור, במדורות ענק, כדי
לטשטש את הרציחות. גטו וילנה היה הגטו הגדול בליטא. עם כיבוש העיר וילנה החלו הגרמנים לרצוח
את היהודים. קרוב לגטו היה "יער פונאר" והליטאים והגרמנים הוציאו מהגטו כל יום כ- 5000 יהודים ורצחו אותם ביער. "יער פונאר" היה מקום ההריגה של יהודי ליטא ונרצחו שם כ- 80 אלף יהודים.
הרציחות בבילורוסיה (רוסיה הלבנה):
השמדת יהודי רוסיה הלבנה החלו עם הכיבוש הנאצי. הנאצים חיסלו עיירות וכפרים, היהודים הובלו לבורות פתוחים, נאלצו להתפשט ונורו שם. הגרמנים הקימו גם גטאות גדולים, כמו גטו מינסק, ומן הגטאות הוציאו יהודים להורג ב"אקציות". עד סוף 1941 הושמדו מאות אלפי יהודים בעשרות גטאות.
הרציחות באוקראינה (באבי-יאר):
הרציחות באוקראינה ובשטחים שהיו בעבר של פולין, נעשו על ידי האיינזצגרופן בשיתוף עם המשטרה האוקראינית. מרבית הרציחות נעשו מיד עם הכיבוש הנאצי. אלפי יהודים הובלו לבורות ולתעלות עמוקים ושם נרצחו ביריות. למשל, 5 אלפים מיהודי ז'יטומיר הוצאו להורג מיד עם כיבוש העיר על יד הנאצים, עוד 5 אלפים רוכזו בגטאות ואח"כ נרצחו על שפת בורות ונקברו בקברי אחים.
באבי-יאר היה סיפור הזוועה הגדול ביותר באותו אזור. בקייב ישבו כ- 200 אלף יהודים. כשנכבשה העיר ב- 19/9/1941 הצליחו חלק מהיהודים להימלט אך בעקבות פיצוץ שבו נהרגו יהודים רבים, החליטו הגרמנים להשמיד את היהודים הנותרים. ב- 28/9 נצטוו יהודי קייב להתייצב בעיר כדי להילקח לאזור אחר.
היהודים באו בהמוניהם כי האמינו למה שנאמר להם, נצטוו להשאיר את רכושם, להתפשט וערומים צעדו אל באבי-יאר, שם נורו במשך יומיים מנשק אוטומאטי וממכונות ירייה. ב- 30/9-29 נרצחו בבאבי-יאר יותר מ- 40 אלף יהודים. הנאצים שרפו את הגוויות בעזרת אסירים. היה זה אתר הרצח ההמוני בזמן קצר כל כך, הגדול ביותר בשואה.