 |
ימי שבעה לא
ישבנו – אי הקבר ואי המקום?
טמנו אתכם בתוך
גופינו הפצועים,
עמוק בליבותינו
חרוטה הדמות.
צער ויגון
מלווים דרכינו, אבלנו מתמיד – וכל יום התייחדות.
לא הקימונו לכם
מצבה,לא משיש ולא מגזית,
רק מדמעות שקפאו
בעינינו יוקדת בלבנו אש התמיד. |
אנו חבים לכם
מצבה – לא משיש ולא מגזית,
לא באותיות זהב
חרותה וגם לא יבער בה לפיד.
לא הובלנו
אֶתכֶם לקבר ישראל
ולא השתטחנו
עליו בחודש אלול,
מקום קבורתכם לא
נודע – ייסורינו הם בלי גבול.
את קברותיכם לא
פקדנו, לא אמרנו קדיש-יתום.
|
 |