ימי שבעה לא ישבנו – אי הקבר ואי המקום?

טמנו אתכם בתוך גופינו הפצועים,

עמוק בליבותינו חרוטה הדמות.

צער ויגון מלווים דרכינו, אבלנו מתמיד – וכל יום התייחדות.

לא הקימונו לכם מצבה,לא משיש ולא מגזית,

רק מדמעות שקפאו בעינינו יוקדת בלבנו אש התמיד. 

אנו חבים לכם מצבה – לא משיש ולא מגזית,

לא באותיות זהב חרותה וגם לא יבער בה לפיד.

לא הובלנו אֶתכֶם לקבר ישראל

ולא השתטחנו עליו בחודש אלול,

מקום קבורתכם לא נודע – ייסורינו הם בלי גבול.

את קברותיכם לא פקדנו, לא אמרנו קדיש-יתום.